לאחרונה קראתי מאמר מרתק באתר "מהות החיים" (קישור בסוף הפוסט). המאמר מתאר איך פיקסאר, יצרנית סרטי האנימציה הגדולה, יצרה מסמך ובו ריכזה 22 כללים לכתיבת סיפור טוב. בהלימה לביבליותרפיה, המאמר ציין שאמנם הרבה דברים שקורים בחיים שלנו הם מחוץ לגבול שליטתנו. אבל בסופו של יום, אנחנו אלו המספרים לעצמנו את הסיפור
מעשיות כמו שלגייה, כיפה אדומה, סינדרלה, עמי ותמי ועוד, מהדהדות לרבדים נפשיים עמוקים ביותר, המשותפים לאנושות כולה. גם אם איננו מודעים למשמעותם העמוקה, משהו בתוכנו מזהה בהן נושאים הנוגעים לנו. בשונה מהחלומות 'המדברים' אלינו באמצעות תמונות, המעשיות 'מדברות' במילים. אך לשניהם אב קדמון משותף: הרבדים הנפשיים שפעלו בנו– עוד לפני
האם ילדכם ביישן באופן קיצוני? האם ילדכם חושש מלדבר בפומבי? האם ילדכם נוטה להסמיק, להזיע או לרעוד בכל פעם שפונים אליו? האם ילדכם מקבל כאבי בטן איומים לפי כל מפגש כיתתי/טיול שנתי/אירוע משפחתי? האם קשה לילדכם לדבר עם בני גילו בכיתה/ בגינה/ באירועים משפחתיים? ייתכן ויש לילדכם חרדה חברתית. הפרעת
השולט הילד השולט-כשמו כן הוא- תמיד בשליטה. הוא יודע הכל, הוא מחליט מי, מתי ואיך משחקים והוא זה ששומר על הכללים (גם אם המציא אותם בזה הרגע). הוא גם מאוד עצמאי- לפעמים יותר מדי עצמאי- הכל הוא עושה לבד ותמיד מסרב לעזרה. הקושי הוא שילד כזה פעמים רבות מרחיק חברים
בואו נעשה קצת סדר:) טיפול בהבעה ויצירה הוא-הוא טיפול רגשי. המושג " טיפול בהבעה ויצירה" הוא שם משפחה כולל למגוון סוגי טיפול. הטיפול נעשה דרך אמצעי הבעתי- אומנות, מוסיקה, דרמה, תנועה, סיפורים (ביבליותרפיה) וכו'. טיפול רגשי הוא למעשה שם כולל. גם טיפול בבע"ח, פוטותרפיה (טיפול בצילום), טבעתרפיה וטיפול במשחק (playtherapy)-
בעיות חברתיות אצל ילדים – מהן וכיצד ניתן להתמודד איתן? כמה פעמים שמעתם את המשפט: "אף אחד לא רוצה לשחק איתי!" או "אף אחד לא רוצה לבוא אלי אחה"צ". ואולי גם "אף אחד לא אוהב אותי!" והלב שלכם התכווץ מכאב. ואז, כהורים דואגים, אולי ניסיתם לעזור וביקשתם להזמין את כל הכיתה
לרוב, ילדים עם קושי בוויסות רגשי, קושי בדימוי עצמי, קושי בתחושת מסוגלות וקשיים רגשיים נוספים מתאימים יותר לתהליך של אחד-על אחד. מאידך, טיפול קבוצתי נותן מענה בעיקר לקשיים חברתיים: להפסיד בכבוד, לוותר, להתפשר, לפתור בעיות וללמוד נורמות חברתיות אחרות יהיו מוקד התהליך הקבוצתי. קיים גם טיפול של הורה וילד ביחד כשהמוקד בטיפול מסוג זה (דיאדי) הוא הקשר בין ההורה והילד מתוך רצון ללמוד יחד איך ניתן "להחזיר את מערכת היחסים למסלול הנכון" ולקדם שיתוף פעולה מצד כל המעורבים.
הורים רבים מגיעים אליי עם המון שאלות מהסוג הזה. האמת היא, שהשפע עצום, הקושי גדול והבחירה קשה. איך בוחרים טיפול רגשי לילד? מה הטיפול המתאים
אני מטפלת כבר שנים רבות. אצל חלק ממטופליי אני רואה שיפור כמעט מיידי- רק מעצם הכניסה לתהליך טיפולי קבוע, המשכי ומייטיב. אצל אחרים לוקח יותר
ילד לא מפסיק לנשוך! נתחיל מזה שנשיכות הן תופעה התפתחותית שמבטאת תוקפנות "טבעית" בקרב פעוטות בני 1-3. רוב הילדים בגילאי 1-3 מפגינים תוקפנות פיזית כדרך
הורים שהגיעו אליי בשבוע שעבר סיפרו לי שבבית שלהם "הכל זורם", "הכל בכיף", אין כללים, אין שעת שינה או שעת קימה. אין גם שעות שבהן
ילדים אוהבים אמפתיה. ילדים פורחים מאמפתיה. ילדים לומדים מאמפתיה איך להיות אמפתיים בעצמם. בואו נדבר על זה רגע. מה זו אמפתיה? היכולת לקלוט ולהבין מצב
מה יש בתיק של מטפלת במשחק? שנים שהמשפחה והחברים הקרובים צוחקים עליי שיש לי תיק של מרי פופינס. מה לא היה לי בפנים?! ארנק, פלפון,