קטגוריה: נושאים פופולארים

ילדים אוהבים אמפתיה.

ילדים פורחים מאמפתיה.

ילדים לומדים מאמפתיה איך להיות אמפתיים בעצמם.

בואו נדבר על זה רגע.
מה זו אמפתיה? היכולת לקלוט ולהבין מצב רגשי של מישהו אחר.

איך מפתחים את זה אצל ילדים? מגלים אמפתיה כלפיהם.

ואיך עושים את זה? שואלים אותם שאלות אמיתיות, מתעניינות ופתוחות:

נפלת? איך זה קרה? איפה קיבלת מכה? בברך או קצת מעליה? זה כאב או שרף? אז רגע, זה קרה בגן או בצהרון? ומי היה שם? מי עזר לך?

ילדים לומדים לשאול שאלות כדרך לבטא התעניינות באחר, להבין אותו ולנחם אותו.

ותשתדלו לא להגיד "לא נורא" או "אין דבר". כי עבורם-זה נורא. אז תהיו אמפתיים לקושי שלהם, שולי ככל שיראה לכם באותו הרגע. כי זה יהפוך אותם לחברים יותר טובים, יותר אמפתיים.

בואו נעשה קצת סדר:)

טיפול בהבעה ויצירה הוא-הוא טיפול רגשי. המושג " טיפול בהבעה ויצירה" הוא שם משפחה כולל למגוון סוגי טיפול.

הטיפול נעשה דרך אמצעי הבעתי- אומנות, מוסיקה, דרמה, תנועה, סיפורים (ביבליותרפיה) וכו'. טיפול רגשי הוא למעשה שם כולל. גם טיפול בבע"ח, פוטותרפיה (טיפול בצילום), טבעתרפיה וטיפול במשחק (playtherapy)- שייכים לטיפול רגשי.

מה מטרת הטיפול הרגשי?

טיפול רגשי נועד ליצור שינוי ברגשות, במחשבות ובהתנהגות של הילד. מעורבות ההורים היא קריטית ולכן כדאי להסתייע גם בהדרכת הורים כדי להבין אילו תגובות הוריות מעודדות שינוי חיובי ואילו תגובות-משמרות את הבעיה והקושי.

אז איך נדע מה מתאים? להלן תיאור קצר של כל אחת מהשיטות הרווחות.

טיפול בבע"ח- מה זה?

זוהי שיטת טיפול שנעזרת בבע"ח כדי לשפר את התפקוד החברתי, רגשי ופיזי של המטופל. בע"ח הוא כמו "עוזר טיפול" למטפל ולמטופל.

למי זה מתאים? למגוון אוכלוסיות (ילדים, מבוגרים, קשישים ונוער). בעיקר, טיפול זה עוזר אנשים שסובלים מבעיות תקשורת או שפה, לבעיות אמון וקשר, להפרעת דיכאון וחרדה, לטראומות ולנכויות ולאנשים עם רכים מיוחדים (פיגור, שיתוק מוחין וכו').

טיפול באמצעות משחק-מה זה?

טיפול באמצעות משחק יוצא מנקודת הנחה שהמשחק היא שפת הביטוי האותנטית של הילד באמצעותה הוא משתמש כדי להמחיש ולבטא תכנים, מחשבות ורגשות שמטרידים אותו. משחקים נפוצים בחדר הטיפולים הם משחקי קופסא, משחקים ביצירה, בובות, פלסטלינה, שולחן חול, משחקי קופסה, משחקי קלפים, משחקי כדור, תחפושות ועוד.

למי זה מתאים? כמו שוודאי הבנתם, זה מיועד לילדים ומתבגרים צעירים. המשחק המשותף עם המטפל, למרות שנראית מהצד כחוויה כייפית ותו לא, מאפשרת לילד חשיפה רגשית והתערבות טיפולית לא מאיימת כיוון שהיא "מושלכת" על תכני המשחק והחוויה המשחקית גם יחד.

טיפול באומנויות (מוסיקה, אומנות, דרמה, תנועה וביבליותרפיה)- מה זה?

זוהי שיטת טיפול שמנצלת את כוחן של סוגי האומנויות (מוזיקה, תנועה, ציור, פיסול, סיפור ודרמה) כמקום לביטוי עצמי וליצירה.

למי זה מתאים? למגוון אוכלוסיות (נוער, ילדים, קשישים ובוגרים) שיש להם קשיים רגשיים כמו חרדה, דיכאון, דימוי עצמי נמוך, כעסים והתפרצויות זעם, הפרעות שינה, קשב וריכוז, חרדה חברתית וביישנות קיצונית ואף קשיים חברתיים.

בדומה למשחק, גם האומנות ממלאת תפקיד חשוב בעולמם של ילדים והוא מהווה ערוץ חלופי אשר מאפשר ביטוי של פחדים, משאלות ורגשות. היכרות עם הקשיים שעולים בטיפול, מאפשרים לילד להתבונן על הבעיות שמהוות חלק מעולמו ממרחק בטוח. כך, הוא גם נהנה מתיקוף רגשותיו וגם נחשף לפתרונות ודרכי התמודדות אפשריים.

 טיפול קוגניטיבי התנהגותי- מה זה?

טיפול זה הוא היוצא דופן כיוון שהוא לא מסתמך על גורם שלישי (בע"ח, אומנות, משחקים וכו'). מטרת הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי היא לאתר, לתקן או להגמיש דפוסי חשיבה מכשילים, לשנות הרגלים  ולסייע בפיתוח מערך התנהגויות יעילות יותר.

למי זה מתאים? לבוגרים, מתבגרים ולילדים בוגרים (גילאי 5 ומעלה) שמסוגלים להביע את עצמם רגשית ומתחברים למקום הקוגניטיבי (הסברים, רציונאל וכו').

בעיות חברתיות אצל ילדים – מהן וכיצד ניתן להתמודד איתן?

כמה פעמים שמעתם את המשפט: "אף אחד לא רוצה לשחק איתי!"

או "אף אחד לא רוצה לבוא אלי אחה"צ". ואולי גם "אף אחד לא אוהב אותי!" והלב שלכם התכווץ מכאב. ואז, כהורים דואגים, אולי ניסיתם לעזור וביקשתם להזמין את כל הכיתה למסיבה בבית, או לצ'פר את כל הילדים בגן בארטיקים וממתקים, ואפילו הצעתם לקנות הפתעות לכל ילד שיבוא הביתה..

כל תסריט, כל פינוק, כל צ'ופר לגיטימי- אם רק תצליחו לשכנע את הילדים האחרים בכיתה ובגן שהילד שלכם הכי מוצלח והכי שווה והכי כדאי להם להיות חברים שלו.אבל למרות כל המאמצים ה–באמת- יפים ומשמעותיים שלכם, הילד נשאר בודד. למה? יכול להיות שמה שחסר לו זה מיומנויות חברתיות.

אתם צודקים בניסיון שלכם לעזור לילדכם לרכוש חברים. היום אנו יודעים שישנו קשר ישיר בין הערך והדימוי העצמי לבין כישורים ומיומנויות חברתיים. ככל שילד או נער מרגיש טוב לגבי עצמו, מרגיש כי הוא אהוב ובעל יכולות, כך הוא ירגיש כי הוא יכול להתקרב לבני גילו, ליצור קשרים משמעותיים ולשכלל את הכישורים והמיומנויות החברתיות.

 אז קודם כל -מהן מיומנויות וכישורים חברתיים?

מיומנויות חברתיות וכישורים חברתיים הם אותם הכלים שמאפשרים לנו להתנהג באופן חברתי מותאם בעולם.

מה זה אומר?

• שאני מזהה את הציפיות החברתיות המקובלות (למשל, לוותר לפעמים לאחי הקטן או לעשות משא ומתן עם חבר לגבי איזה משחק נשחק עכשיו) ומצליח לרוב למלא אותן
• שאני מצליח להסתגל למציאות שסביבי ולדרישותיה (למשל בכניסה לכיתה א' אני מבין שחלק מחובותיי יהיו להכין שיעורי בית ולשבת בשקט בזמן שהמורה מסבירה אבל בשעת חצר אוכל להשתולל ולהשתובב)
• שאני יוצר ומקיים קשרים עם חבריי ועם דמויות סמכות
• שאני מצליח לקבל החלטות, להביע רגשות בחברה (גם שליליים) ועוד.

איך אדע אם הילד שלי רכש מיומנויות חברתיות?

תשאלו את עצמכם:

• האם לילד שלי יש את היכולת לזהות את רגשותיו ולבטא אותם באופן מובן?
• האם לילד שלי יש את היכולת לזהות את הרגשות של האחר?
• האם לילד שלי יש את היכולת לפרש ולהבין את המציאות ביותר מדרך אחת (האם הוא שוקל חלופות נוספות)?
• האם לילד שלי יש את היכולת להפעיל גמישות כשאני חושב על המציאות החברתית?
• האם לילד שלי יש את היכולת להתמודד עם מצבים, גם כשהם מתסכלים, קשים או מאיימים (ולא להמנע מהם)?

היכן "לומדים" את הכישורים המיומנויות החברתיות?

זה קצת לא יאמן, אבל ילד רוכש את המיומנויות החברתיות הבסיסיות בינקות המוקדמת.

למעשה, כבר בקשר הראשוני של תינוק עם אימו נרכשות מיומנויות חברתיות של הדדיות (אמא מחייכת והתינוק מגיב, וההפך).  בהמשך, הילד לומד לפתח עוד ועוד מיומנויות בתקשורת עם הוריו, אחיו, קרובי משפחה אחרים ובהמשך במהלך משחקים חברתיים בגן ובבי"ס.

אם ילדכם טרם רכש או מתקשה במיומנויות חברתיות מסוימות, טיפול רגשי יכול לעזור. בטיפול רגשי פרטני או בקבוצה, הילד יכול ללמוד, לתרגל ולחזק מיומנויות חדשות וקיימות רגע, אני לא בטוח שהבנתי. מה זה אומר?

בטיפולים שלי, אני משתמשת במשחקים כדי ללמד ולתרגל מיומנויות חברתיות.

למשל, אם נשחק במשחק קופסא, נעבוד על שאלות כמו "מי ראשון בתור?" "איך יודעים/מחליטים מי ראשון?" , איך לומדים לחכות בתור בסבלנות, לא לפוצץ משחק אם הפסדנו, לפרגן לחבר אם עשה מהלך יפה, לנהל משא ומתן על תור או קלף נוסף.

משחק חופשי (משחק ב"כאילו" כמו הצגה, משחקי בובות ועוד) מגלמים הזדמנות פז לדבר על פתרון בעיות (אם הבובה חטפה לבובה האחרת את המשחק, איך כדאי לה להתנהל? מה כדאי לה לעשות?) על ההבדל בין תגובה רגשית (כמו עלבון, כעס, עצב)לבין תגובה ההתנהגותית (כעסתי אבל בחרתי להגיד שאני כועס ולא להרביץ).

טיפול רגשי גם מאפשר לי להעצים את המטופל, לחזק לו את הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות. אם זה בחיזוקים חוזרים ("איזה יופי את יודע לוותר/להתפשר"), או בכך שאשבח אותו על בחירותיו הטובות, יכולותיו הנפלאות, לתת לו תפקידים מיוחדים שיתנו לו תחושה שסומכים עליו, שיש לו מה לתת וללמד אותי (המבוגרת והגדולה).

אפשרות יעילה נוספת לטיפול בבעיות חברתיות היא קבוצה למיומנויות וכישורים חברתיים, שתעזור לילד לבסס, לחזק ולשכלל כישורים חברתיים בקבוצה אינטימית ולא מאיימת.

אז….איזה טיפול מתאים לילדכם? זה תלוי בכם, בילדכם ובמה שהוא ואהב, ובעיקר- במה שנגיש לכם. נגישות גבוהה פירושה התמדה בתהליך הטיפולי וזה עיקרון חשוב בהצלחת הטיפול.

חשוב לציין שבעיקר, זה תלוי בחיבור של הילד למטפל שכן רוב המטפלים בהבעה ויצירה משלבים כמה אמצעים (גם אומנות וגם סיפורים וגם משחקים) ולכן הפלטרפורמה אולי משתנה בהתאם להעדפות המטופל אבל החיבור למטפל הוא קריטי להצלחת הטיפול.

אז חפשו מישהו או מישהי שעליהם אתם סומכים, שאליה אתם מתחברים ושנגישה לכם –גם מבחינה כלכלית וגם גיאוגרפית, זה יעודד אתכם להתמיד ולהגיע בקביעות:).

כאשר אתם רוצים…

שילדכם יחוש שיש לו ביטחון עצמי

שילדכם ידע לעמוד על שלו

שילדכם ידע לוותר, להתפשר ולהתחלק

שילדכם נקלע לסיטואציות אלימות בגן או בביה"ס

או….

אם ילדכם סובל מפחדים וחרדות באופן שמקשה עליו ועל שגרת יומו (ויומכם)

כשילדכם אינו עצמאי באופן מותאם לגיל

כשילדכם סובל מבדידות

כשילדכם סובל מהתקפי קנאה, זעם או אלימות

כשילדכם מפגין יותר כעס, תסכול ורגישות יתר

כשחל שינוי במשפחה או בסביבה (הולדת אח קטן, חולי במשפחה, מעבר דירה/גן/בי"ס)

כשהיכולת הפרשנית של הילד היא שגויה וגורמת לו לבעיות חברתיות/התנהגותיות

כשילדכם מתנהג באופן תינוקי לגילו

אם לילדכם יש קשיי תפקוד (קשיים בשינה, באכילה, בגמילה וכו')

אם ילדכם סובל מקשיי למידה, מקשב וריכוז, מתסמונות שונות או מקשיים אובייקטיבים אחרים

למה זה חשוב שנגיע?

הדרכת הורים היא למעשה מפגשים שמחברים בין הבית והטיפול. זו ההזדמנות לעשות חשיבה משותפת לגבי יעדי הטיפול, מטרות, ציפיות ואולי גם חששות שיש לכם לגבי הטיפול.

האם נשכב על הספה  ונדבר על העבר?

ממש לא.

מה כן נעשה?! נשתה קפה (או תה, או מיץ). נדבר. תספרו קצת מה אתם מרגישים, איך אתם רואים את הילד/ה? מה הייתם רוצים עבורו/ה.

ואז אני אספר מה עושים אצלי בטיפול, לאילו תובנות כבר הגעתי ואיזה מידע חסר לי. ובעיקר נחשוב יחד-איך עוזרים לילדכם.​

האם זה טיפול זוגי?

לא.

האם הילדים באים איתנו?

לא.

המפגש הוא עבורכם ובשבילכם.

יהיו שיעורי בית?

לפעמים. ורק בהסכמתכם כמובן.

איפה, מתי וכמה?

הפגישות הן בנות שעה. הן מתקיימות בקליניקה אחת לכמה שבועות. עלותן כעלות טיפול